אצלנו בבית הטחינה היא אורחת קבועה
לאחרונה הצטרף אליה גם החומוס. האיש מאוד אוהב לנגב והדביק אותי בחיידק.
עוד מהבית של אמא אני רגילה שחומוס וטחינה מכינים ולא קונים מוכן.
אז איך זה הולך בעצם?
אני קונה קילו חומוס בחנות של הדגנים והקטניות,
משרה 24 שעות לפחות במים – מוסיפה כמות כפולה מהגרגירים.
יש שלב שהגרגירים מתחילים "להתפקפק" ואז אני משחקת עם יהונתן (5) משחק, לנחש מאיפה מגיע הרעש הזה.
מבחינתי הזמן הנכון לשטיפה אחרונה לפני בישול, הוא כשהמים מתחילים להעלות קצת קצף לבן, עוד בהשריה.
אז אני שוטפת טוב טוב. מי השטיפה חוזרים להשקיית העציצים. אני מוסיפה מלח, מכסה במים כ- 5-10 ס"מ מעל קו הגרגירים ו – לסיר לחץ, למשך שעה ורבע. המומחים ממליצים להוסיף בצל חצוי או סודה לשתיה. אני לא אוהבת.
אני מבשלת את כל הכמות ומחלקת למנות. שמה כ2/3 גרגירים בשקית של סנדויצ'ים. ומכניסה למקפיא, מבושל ומוכן.
הנה השקית שיצאה מהמקפיא
אני מחכה שתפשיר
הנה החברים יחד: חומוס ליד טחינה, זו לא פרסומת אבל אנחנו משתמשים רק בטחינה משומשום מלא, באיכות גבוהה, שם יש הרבה יותר סידן מהטחינה הלבנה.
שאלתי את האיש כמה טחינה הוא שם, כי אנחנו לא מודדים, אז הוא אמר 4 כפות טחינה
אני אומרת לפי הטעם, ולפי המרקם שרוצים בסוף
יותר משחתי, תוסיפו יותר טחינה
אז הוספנו טחינה, סחטנו חצי לימון והוספנו מים עד לכיסוי הגרגירים
שוב, לפי הצורך, ואיך שאתם אוהבים את המרקם…
מוסיפים מלח (לפי הטעם) לא להגזים, תמיד אפשר להוסיף אבל אי אפשר להוציא אם מלוח מדי
ואני אוהבת להוסיף כמון, כפית שטוחה
שן שום לפי האהבה שלכם
ולטחון
מומלץ לאכול את החומוס קרוב להכנה שלו, אז הוא הכי טעים!!!
קדימה לטחון….ובתאבון
זה מה שנשאר כשהחומוס יוצא ממש טוב
