שיחה מלב מגיעה ללב

שיחה מלב, מגיעה ללב

היא קבעה איתי טיפול בעקבות התרשמות והמלצות בפייסבוק.

אפילו לא דיברנו בטלפון. הכל התנהל בצ'ט ודרך האימייל. היתה זרימה טובה והאנרגיות היו לטובתנו.
גם הבעיה איתה הגיעה איננה זרה לי ואני יודעת בדיוק איך מטפלים בה: איזו תזונה להמליץ, אילו תוספי מזון,
ובעיקר ההתמדה והנחישות הכל כך חשובים. הרגשתי בטוחה בעצמי.

כמובן שלתוך התהליך שבו היא לוקחת חלק פעיל, גם אני נותנת את החלק שלי, שעבורה הוא סביל. אינו דורש מאמץ.

צלצול בדלת, חיוך, ואנחנו נכנסות לחדר הטיפולים. סגרתי אחרינו את הדלת כדי שהחתול לא יכנס,
שכן בשאלון ששלחה אלי ציינה שהיא אלרגית לחתולים.

לא תארתי לעצמי שהאלרגיות לחתולים הן ברמות של אשפוז במיון.
מה שעוד לא תארתי לעצמי שזה יהווה מחסום רגשי ברמות של משבר אמון.
התנצלתי,  באמת, מעמקי נשמתי, על חוסר הרגישות, והמשכנו.
אבל הרגשתי שהתקשורת לא זורמת. יש מחסום ביננו.

ואז ישר צללתי לעמוקים, ופרשתי בפניה את המזונות מהם היא אמורה להימנע ומה מומלץ לה לאכול.
אני מסתכלת עליה ורואה שהיא מתקשה לעכל את רוע הגזרה, גם היא משתפת, שהיא תעשה את זה רק כי צריך,
ושהיא ממש לא אוהבת את האוכל הזה.

פינגפונג קצר ביננו, על מה אני חושבת, ומה היא חושבת ואיך שהיא פועלת, ואני מבינה שזה לא ילך.
לא יצליח.
לא יתן את התוצאה הרצויה.

ואמרתי את זה בקול רם. את האמת שלי, שאני מאמינה בה בכל ליבי.
והיתה שתיקה. קצרה אבל רועמת. ושוב חוזר הפינגפונג ביננו, ואני מרגישה שהיא ציפתה למשהו אחר, קל יותר,
פחות מאתגר, שתוכל לעמוד בו.
זו הזמנה עבורי להפתח למקום אחר מהאג'נדה שלי של: "הכל או לא כלום".
גם הסברתי את המנגנון שעומד מאחורי שינויים, לקיחת אחריות וביצועם.
הסברתי את הקשר בין הגוף לנפש-רגש, ובין הרוח הנעלה, הנקיה, הלא מעורבת.

והיא הבינה.
והקשב נפתח.
והמחסום ביננו התפרק.
ואז פשוט שחררתי, והפניתי אותה לקולגה שאיננה נטורופתית, מה שיכול להשפיע על תוצאות הטיפול,
ועל כך שהבחירות הקולינריות שתעשה. יהיו פחות קיצוניות.
עוד משהו נפתח.
היא העריכה מאוד את המקום הזה, הנקי והאותנטי, והכנות שלי.
ואני רציתי לסיים, ואפילו לא לדרוש תשלום עבור השיחה הזו.
ואז היא ביקשה לשמוע על התדרים.

הכדור עכשיו בידיים שלה, היא פתוחה, רוצה לשמוע, מתעניינת ביתר חלקי הטיפול,
לא רק בגוש הזה שנתקע בגרון – התזונה.
הכדור הוא גם התחלה של עיכול רגשי, עמוק מאוד, בשינויים הנדרשים.

סיימנו את הפגישה הזו בסשן תדרים וטיפול רפלקסולוגיה, ובהר של תובנות, לשתינו, בשמחה גדולה, ובצפיה לבאות.

היא אפילו לקחה על עצמה לעשות כמה שינויים תזונתיים, למרות הקושי.

פרקנו יחד מחסום רגשי, שבזמן אחר אם לא היה מפורק, היה נתקע בדיוק באותם אברים בגוף עליהם התלוננה.

אני מלאת הודיה, והערכה, על האפשרות להיות שם, להכיל, לתמוך, להבין ולשקף,
כך שהצד השני יבין ויעשה את הבחירות המודעות שלו. מודה על האמון שהיא נתנה בי, למרות הכל,
להגיע למחוזות הנפש-רגש, ולהבין כיצד הם משפיעים על הגוף.
להבין שהרוח נמצאת מעל שני אלה, ומסוגלת להניע אותם קדימה.