להמשיך מהתחלה

צהרי יום שלישי

פעמיים כי טוב, ואני כותבת את ראשוני הרהורי כאן בבלוג

מזמן עוד לפני שיהונתן נולד, כתבתי בקפה דה מרקר.
אממה, זו היתה משאבת זמן ואנרגיות. כתבתי בכייף, והגבתי למגיבים, אבל אז נוצר מצב שאם אני לא קוראת את הפוסטים של המגיבים או מגיבה להם, כועסים עלי, עושים לי חשבונות.

אז פשוט נעלמתי והפסקתי לכתוב

אבל אני אוהבת, לכתוב, זה משהו שאי אפשר להוציא ממני.
זה להוציא את המילים שמתרוצצות להן בראש, אל המקלדת, לכדי טקסט קריא.

ולקח זמן מה עד שהחלטתי לחזור ולכתוב, ממש כאן, באתר שלי.

אז מה יהיה לי פה?

מחשבות מתחום הטיפול, ההוראה, התפיסה שלי את החיים
ההורות,
הזוגיות.
מחשבות כמתבוננת מהצד בסיטואציות
אני.
מתכונים, ובעיקר בריאים
קשיים ואתגרים

אין לי מושג מי יגיע לכאן אבל ימים יגידו.

בינתיים אני כותבת לעצמי, ואם אני לא לבד, אז נא להשמיע קול ולכתוב לי תגובה, כדי שאני אדע שאני לא לבד…..