היוגה מקורה בהודו העתיקה ומשמעותה, איחוד או איזון בין גוף – נשימה – רוח.
היוגה משלבת בין עבודה גופנית בהתבסס על יציבות הגוף בשילוב מודעות לנשימה
לצורך השקטת ההכרה. בדרך זו מגיעים למצבי תודעה משמעותיים.
שיטת התרגול שאובה בכלים מה"ויניוגה" שפיתח המורה הידוע, דסיקצ’ר ממדרסשבדרום הודו. אני תלמידתה של גילה ציון שלמדה אצלו.
עיקרי התפיסה של ה"ויניוגה" הם: תהליך ברצף ( viniyasa krama) בתרגול התנוחה (אסאנה) בהתאם ליכולתו ולצרכיו של המתרגל. אספקט חשוב בגישה זו הוא שילוב הנשימות בקואורדינציה לתנועות הגוף.
שילוב ואיזון בין פעולת שלושת הגורמים: גוף, נשימה, הכרה. כאשר הכלי העיקרי הוא הגוף.
שילוב ואיזון בין סוגי תנוחות שונים: כפיפות לפנים, כפיפות לאחור, תנוחות הפוכות, פיתולים, מתיחות צידיות, עבודה בשכיבה על הבטן, על הגב, על הצד, בעמידה,ישיבה, והיפוך הגוף, שילוב תרגילי נשימות (פראנאימה), ישיבה שקטה במדיטציה והרפיה.
יצירת רצף ההולך ומתגבר בתוך השיעור, עד ליצירת השיא, וממנו ירידה, והכנה לקראת הרפית הגוף.