יוגה

אתגר "חופשת הלידה"

היום התאריך 21 ביוני, זה סוף שנת הלימודים לתיכוניסטים, וזה יום היוגה הבינלאומי. ואני חוגגת כל יום ויום. חוגגת את שפיותי, חוגגת את השעות הקטנות של השינה של אביגיל. מתענגת על השעות כשהיא ערה ומתוקה. אני ממש, אבל ממש, לא זוכרת כך את ההתחלה. אומרים שהמוח שלנו מהרמן הכל, מהמילה הרמוניה, כדי שנשכח כמה קשה היה. אצלי היום מתחלק ליחידות ... Read More »

חלומות מתגשמים

בפוסט האחרון, כנראה ידעתי.  ידעתי שזה קרוב אבל לא ידעתי כמה זה קרוב. שלושה ימים אחרי שכתבתי אותו, נולדה אביגיל בלידה טבעית, מהירה וללא סיבוכים או התערבויות. אומרים שאישה בהריון יודעת שהיא לפני לידה. היא נולדה לפני התאריך המשוער שלה, קטנטונת ומתוקה. נולדה בדרך דומה מאוד לאח שלה. לפני 9 שנים. אותם סימני לידה, באותו שבוע כמעט, נולדו באותו משקל, ... Read More »

פרוסטטיטיס

זה נשמע כמו קללה ולמי שסובל מהתופעה הזו, היא אכן קללה.   פרוסטטיטיס היא דלקת כרונית בערמונית, או כפי שמכנים אותה כיום ביתר דיוק – תסמונת האגן הדואב. שהיא הגדרה הרבה יותר קרובה למציאות, שכן לעיתים אין סממני דלקת,  אך תלונות בלתי פוסקות על כאב, אי נוחות בכל האגן, עד כדי חוסר תפקוד כללי ודכאון כתוצאה מהמצב. לעיתים כן יהיו סימני ... Read More »

אני עצלנית, או שסתם קר עכשיו?

לפני יותר משבוע הייתי בהרצאה. ברגע האחרון לא התחשק לי לצאת, למרות שנרשמתי בזמן וזה נושא שמעניין אותי להעמיק בו. היה קר, ובבית היה לי נעים. שיחת טלפון מחברה, ואני בחוץ. המקום היה מלא. אנשים ונשים. חלקם הכרתי, וגם זה נעים. נושא ההרצאה היה על האיכויות שבונות את החלק הפיסי שבנו. שלוש הגונות. כלומר, ההתלבטות אם לצאת, או לא, וההחלטה ... Read More »

כמו אויר לנשימה

לפעמים אני מרגישה שהנשימה היא החברה הטובה ביותר שלי. בימים טובים, לוקחת נשימה עמוקה ומתענגת על כל מה שיש, בתרגול היוגה, מזינה את האיברים במשב רוח מרענן. בימים פחות טובים, כשהם עמוסים ואני לא  מצליחה למצוא את הזמן היקר לעצמי – אז, נושמת פחות, מחוברת פחות, מכווצת יותר…. … אני פורשת את מזרון היוגה, פורשת את האיברים שלי היטב לרוחבו ... Read More »