שמונת אברי היוגה – חלק 3

שלושת האיברים האחרונים, מכניסים את היוגי עמוק פנימה לעצמו. המדיטציה היא לב היוגה. ושלושת אברים אלה עוסקים במדיטציה. באמצעות ההתרכזות מגיעים למצב מדיטטיבי, וכשזה נמשך, משתחררים מתחושות הגוף המגביל ומגיעים למצב על-תודעתי. מהות המדיטציה היא איחוד ולא הפרדה ולכן כשצצות מחשבות בזמן הריכוז יש להתבונן במנגנון הפעולה של ה-MIND מבלי לשפוט, בנדיבות ובסובלנות.

דהרנה, האבר השישי, הוא השלב הראשון במדיטציה. ככל שהוא מפותח יותר במהלך האסאנה (התרגול), הפראנאימה (הנשימה) והפרטיאהרה (כינוס החושים), כך יהיה פורה יותר במדיטציה.

הדהרנה היא בעצם ריכוז, בנקודה פנימית, רעיון מסוים, תהליך הנשימה, באיזשהו עוגן להכרה משיטוטיה במחוזות הרגש והמחשבה. יש שני סוגי עוגנים: האחד מוחשי – שעליו מבוססות התחושות, והשני הוא דמיוני, שיש צורך להפעיל את הדמיון עבורו. כשמדובר בתחושה הרי שהנשימה היא העוגן הפשוט והזמין ביותר עבור המתרגל. ניתן להתרכז גם בצ'קרה מסוימת, באזור בגוף: מרכז בית החזה, הבטן, בין הגבות או בקודקוד.

חשוב לשים לב לנשימה אך אין לשמור על קשר איתה בכל מחיר: אם פתאום המחשבות נודדות ואיתן הריכוז, יש ללכת בעקבותיהן עד הנקודה ששמנו לב שההכרה התפזרה ואז לשוב לנקודת הריכוז שנבחרה.

בדהרנה המתרגל לומד להכיר את אופי הריכוז שלנו ואת נקודת התעיה והפיזור. התרגול הוא להחזיר את הMIND לריכוז. המתרגל לומד בהמשך, להכיר את הדחף שיוצר את המחשבות, ע"מנ לשוב ולהתרכז ולהתמקד בגרעין. בשלב זה הדהרנה הופכת לדהיאנה

דהיאנה, האבר השביעי, שהוא בעצם מדיטציה, הינו המודעות של הדהרנה. כשהמתרגל מסוגל להישאר ממוקד בגרעין, אנרגית הגוף וה- MIND מתאחדות. כשזה קורה, עולה שמחה שקטה ושלווה עמוקה האופפות אותו. בחיי היומיום כל אירוע יכול להוות גרעין ל-MIND. תשומת לב ממוקדת ועמוקה יכולה להביא אותנו למצב של דהיאנה.

כשדהיאנה עולה באופן ספונטאני והריכוז של המתרגל חזק, ניתן ליצור דהיאנה בכל עת ולעבור במהירות ממצב של דהראנה למצב של דהיאנה

סמדהי, האיבר השמיני, הוא סיומו של מסע המתרגל, היוגי. בספרו "אור על היוגה" אומר איינגר על הסמדהי " ….בו גופו וחושיו נחים משל הוא ישן, מחשבתו ותבונתו ערניות משל הוא ער, יחד עם זאת הוא נמצא מעבר למודעות". אדם הנמצא בסמדהי מודע וערני לחלוטין

סמדהי הוא מצב של הוויה המובן רק אם חווים אותו. אין מילים לתאר את התחושות והחוויה. הגוף המסביר והמדבר – מגביל את החוויה. ההצמדות וההשתוקקות לחופש ואף האבקות למענו, אינם אלא כבלים. במהלך תרגול היוגה המתרגל חווה רגעי שחרור במקום בו חש קודם כבול.

תרגול המדיטציה נעשה על-מנת להיות כאן, לחיות, ולהיות ערים לכל מה שהחיים מציעים בכל רגע ורגע.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*